פסק-דין בתיק ת"ק 28024-04-12

לפני תביעה לפיצוי כספי בסכום של 7,000 ש"ח, המחיר אותו שילמה התובעת עבור חופשה משפחתית אליה יצאה בין התאריכים 11-15.3.12 בבית המלון 'המלך שלמה' באילת (להלן: " החופשה").

1.         בתאריך 20.2.12, נרשמה התובעת לחופשה האמורה במסגרת "נופש גמלאי מכבי" אשר אורגן על ידי מחלקת רווחת עובדים באגף משאבי אנוש - מכבי שרותי בריאות, שהנתבעת 1 הינה אחת העובדות בה.  החופשה הופקה באמצעות הנתבעת 2 ונציגתה, הגב' מאיה גרוזנר. 

2.         לטענת התובעת בכתב תביעתה ובעדותה לפני, היא ביקשה לצאת לחופשה עם בן זוגה ובנה. מאחר שהיא נעזרת בהליכון והאפשרות להגיע לאילת באוטובוס לא עלתה יפה, החליטו השלושה להגיע לאילת בטיסה. לדבריה, כאשר הגיעו למלון, קיבלה חדר בקצה המסדרון, שאינו קרוב למעלית ואין בו מקלחון - דבר אשר הקשה עליה עד מאד. אמנם עוד באותו היום ובשעה 12:00 כבר קיבלה חדר קרוב למעלית, בקומת העסקים, אך בכניסה למקלחון שבו היתה מדרגה ועל כן עדיין נזקקה לעזרה. ככלל, מתארת התובעת כי נתקלה בקשיים עת ביקשה להיכנס, לצאת ולהסתובב בשטחי המלון, באשר הוא משופע במדרגות. ואף המשטח האלכסוני המיועד לנכים הנמצא בכניסה למלון, נעדר מעקה ולדידה - מסוכן. היא מסכמת את חופשתה, בה יצאה רק פעם אחת מפתח המלון, כאכזבה, באשר ציפייתה היתה לחופשה מסוג אחר. על כן תובעת היא מהנתבעות 1-2 את עלות החופשה לכל המשפחה - סך של 7,000 ש"ח.

3.         הנתבעות 1-2 הגישו כתב הגנה. הנתבעת 1 העידה וכך גם הגב' גרוזנר, נציגת הנתבעת 2. שתיהן היו נוכחות במלון במהלך החופשה. הן תיארו את היחס החיובי, המיוחד ויוצא הדופן אותו קיבלה התובעת לפני ולאורך כל החופשה, בעוד התביעה לא ראוי כי תהא פועל יוצא הימנו. גב' גרוזנר מדגישה כי התובעת מילאה את טופס הרישום לחופשה, אך לא ציינה בו בקשות מיוחדות, פרט לכך כי היא מעוניינת להגיע לאילת בטיסה. עם קבלת הטופס הרישום, היא יצרה עם התובעת קשר טלפוני במהלכו ביקשה זו לקבל חדר עם מקלחת, קרוב למעלית. לדברי הגב' גרוזנר, חומרת מצבה של התובעת, עד כדי שאף מספר צעדים יש לה קושי ללכת, לא היתה ידועה לה מראש. עוד היא מוסיפה כי כאשר הגיעו בני המשפחה למלון, היא דאגה לכך שהתובעת תקבל חדר צמוד לחדר אותו הזמין בנה באופן עצמאי. אך משהתברר כי חדר זה אינו קרוב למעלית ולאור קשייה, התערב מנכ"ל המלון והציע כי התובעת תקבל חדר בקומת העסקים של המלון - קרוב למעלית ועם מקלחת, וכך הווה. עבור שדרוג זה לא נגבתה מהתובעת כל תוספת תשלום. כך ביום הראשון.

ביום השני לחופשה, הוזמנה עבור התובעת מונית על מנת שתגיע לתיאטרון ה - wow הנמצא בסמוך. אולם, כאשר הגיעה למופע סירבה התובעת להיכנס לאולם למרות שבמקום קיים שביל הליכה לנכים, והיא חזרה במונית למלון. ביום השלישי ביקש בנה של התובעת להצטרף לטיול של חברי הקבוצה, אולם הדבר לא התאפשר בשל סוגיית כיסוי ביטוחי, והנתבעת 1 סירבה לצרפו. ביום הרביעי לחופשה חשה התובעת שלא בטוב ואחות שהתלוותה לטיול מטעמה של "מכבי" בדקה אותה, היא סירבה להתפנות לבית חולים והזמינה רופא משרות לחצן מצוקה. התובעת התאוששה והמשיכה את שהייתה.

על רקע זה טוענות הנתבעות כי לא היה כל דופי בהתנהלותן, ההפך הוא הנכון - הן פעלו כל העת על מנת לסייע לתובעת ככל שביכולתן.

4.         לאחר ששמעתי את הצדדים - התובעת, הנתבעת 1 וגב' גרוזנר כמו גם את בן זוגה של התובעת, וכן לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט על מוצגיו, הנני קובעת כי התובעת לא הוכיחה כי נפל כל פגם בדרך פעולתן של הנתבעות או מי מהן.

התרשמתי מעדותן של הנתבעת 1 ושל הגב' גרוזנר כי נעשו מאמצים להקל על הקשיים האובייקטיבים הנובעים ממגבלותיה של התובעת ולהנעים את זמנה במסגרת החופשה אליה נרשמה. אמנם החדר הראשון שקיבלה התובעת ביום הגעתה לא תאם את בקשתה, אולם בסמוך לאחר מכן קיבלה כבר חדר אחר בקומת העסקים אשר התאים למאפיינים אותם ביקשה, ודברי גב' גרוזנר כי השדרוג היה ללא תשלום, לא נסתרו.

אמנם, התובעת טוענת כי ציינה בדף הרישום את העובדה כי היא נעזרת בהליכון, אולם לא הציגה אסמכתא לכך. בטופס הרישום שצורף לכתב התביעה, לצד המילים " בקשות מיוחדות" - לא נרשם דבר. כל שציינה התובעת באותה העת היה כי תגיע באופן עצמאי, ובטיסה. התובעת אשר מודעת לקשייה, אף אם אמרה לגב' גרוזנר בשיחות טלפון אותן קיימה עימה עובר למועד היציאה כי היא נעזרת בהליכון, לא העמידה מי מהנתבעות על חומרת מגבלותיה, ואין לצפות מהן להתמודד עם מצב לו אינן מודעות במלוא היקפו.

5.         ואף על פי כן ניסו הנתבעות למצוא פתרונות ולהקל על התובעת במצוקתה. כך למשל העידה הנתבעת 1 כי למופע WOW הזמינה מונית, עזרה לתובעת להיכנס אליה ואף נסעה עימה לתיאטרון. אלא ששם, לאחר שראתה את המשטח המשופע המשמש נכים, חזרה בה התובעת מכוונתה להיכנס בשל חשש כזה או אחר. מאחר שהנתבעת 1 היתה צריכה להיכנס לאולם, עזרה שוב לתובעת להיכנס למונית ווידאה כי בן זוגה ממתין לה במדרגות הכניסה למלון על מנת לעזור לה.

ככל שהיה דין ודברים בין התובעת לבין הנתבעות בקשר עם דרישתה של התובעת לצרף את בנה לאחד הטיולים, הנני מקבלת את גרסת הנתבעת 1 כי העדר האפשרות לעשות כן בשל סוגיות ביטוחיות הובהר לתובעת מראש.

6.         תוכנית הפעילות היתה ידועה לתובעת באשר היא צורפה לטופס ההרשמה (ראו תוכנית טיולים - מוצג נ/1). ברישומה לחופשה, ומשלא העמידה מי מהנתבעות על מלוא חומרת מגבלות תנועתה וקשייה, אין להטיל כל דופי בהתנהלותן. התרשמתי כי הן הנתבעת 1 והן הגב' גרוזנר עשו מעל ומעבר על מנת להקל על שהותה של התובעת ובני משפחתה במלון במהלך החופשה. תחושתה האישית של התובעת כי לא מיצתה את החופשה לה ייחלה מובנית לי, אך לא כל תחושת אי נעימות או החמצה מולידה עילת תביעה.

אשר על כן, התביעה נדחית.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום ההמצאה.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום,  י' אב תשע"ב, 29 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: